מודעות גופנית – חשיבות הכרת הגוף בגיל הרך

התייחסות הפרט אל גופו ואל תנועתו היא הבסיס לכל תנועה והיא כוללת את איברי הגוף, את חושיו ואת ההתייחסות לגוף כמכלול – כל אחד מהם בשלושה ממדים: ידיעה, מודעות ודימוי.
Facebook
Email
WhatsApp

התייחסות הפרט אל גופו ואל תנועתו היא הבסיס לכל תנועה והיא כוללת את איברי הגוף, את חושיו ואת ההתייחסות לגוף כמכלול – כל אחד מהם בשלושה ממדים: ידיעה, מודעות ודימוי.

ידיעת הגוף
משמעותה – ידע והבנה של גוף האדם ושל תנועתו כתחום לימוד אובייקטיבי, שאינו קשור בהכרח לגוף ייחודי של פרט ייחודי. ידיעה זו כוללת נושאים כמו: שמות איברי הגוף, גובה, אורך, סוגי תנועה במפרקים השונים ובאיברים השונים.

בנוסף, ידיעת הגוף והמודעות לו הם מרכיבים חשובים בהתפתחות המוטורית והתפיסתית של הילד.
ילד שמודע היטב לגופו, מכיר את מיקום איברי גופו, את שמות איברי גופו, את אפשרויות התנועה של איבריו השונים, והוא בעל מודעות טובה לגבולות גופו.

המודעות הגופנית מתפתחת עם העלייה בגיל כתוצאה מגורמי בשלות ובעיקר כתוצאה מהתנסות פעילה של הגוף בתיווכם של אנשים מבוגרים. 

ככל שההתנסויות התנועתיות הן חיוביות יותר, כך, בהתאמה, מתפתחת אצל הילד תפיסת גוף חיובית יותר המשפיעה גם על עולמו הרגשי והחברתי.

דימוי גוף
אלה הם הזיכרון והתמונה שיש לפרט ביחס לגופו ולתנועתו. רמת הדיוק של הדימוי היא תוצאה של התנסות תנועתית. שכלול ההתנסות התנועתית תלוי ברמת הדיוק של הדימוי לפני שההתנסות התרחשה. מעגל סגור זה מתאר יחסי תלות, שמבהירים, שכדי לשכלל את התנועה אין די בהתנסות של תרגול אוטומטי, אלא יש לנסות ולהשפיע על תמונת התנועה ועל דימוי הגוף.

מודעות לגוף
היכולת לבטא במילים תנועה שהפרט ביצע, להסבירה ולנתחה.

המודעות מאפשרת לפרט לבחור לעצמו תנועה ולשכלל אותה, מתוך הבנה ומחשבה כיצד להתמודד עם מצבים חדשים על סמך ניתוח מצבים קודמים.

במהלך לימודי הכרת הגוף בגילאים הצעירים נעשה שימוש ניכר בשמות איברי הגוף, מיקומם בגופנו ובתפקודם. על אף העובדה שבאוצר המילים של ילדים נמצאים שמותיהם של איברי הגוף השונים, מתוך חיי היומיום שלהם ומתוך שירי ילדים שהם מכירים, חשוב לזכור שלימוד מיקום האיברים ושמותיהם באופן זה נועד להיכרות עם מילים אלה ולצורכי העשרת אוצר המילים של הילדים.

לכן, חשוב מאוד, בנוסף לכך, לאפשר לילדים לחוש את תנועת גופם במגוון גדול של מצבים כדי שהם יפתחו מודעות לגוף שלהם על כל חלקיו ועל גופם כמכלול שלם.

הפרט אינו רואה בעיניו את גופו השלם אלא איברים וחלקים מגופו. תפיסת הגוף כולו נעשית בתהליך של דימוי מנטלי. תפיסת הגוף כשלם חשובה בשלב שבו הילד לומד את ממדי גופו ואת צורתו. מדוע? מכיוון שכאשר הוא ינוע, לאחר מכן, במרחב שכולל חפצים וגופים אנושיים, הוא ידע היכן גופו נמצא ביחס לסביבה ויוכל להתאים, לפיכך, את פעולותיו לסביבה שבה הוא נמצא.

מהן הדרכים ללמידה נכונה?

  • חיקוי צורה מתמונה 
  • משחקי תנועות 
  • משחק הפסלים והימנעות ממגע עם חברים במרחב
  • מעבר במסלולים מגוונים


ילד שמודע לגופו אמור להציג ידע והבנה בתחומים הבאים:

ידע על אברי הגוף השונים:

ידע בתחום זה בנוי משלוש רמות

  • רמה ראשונה – הילד מסוגל לעשות שימוש נכון ומותאם באיברי הגוף השונים.
    לדוגמה: תינוק אוסף חפצים באמצעות כפות ידיו. 
  • רמה שנייה–  הילד מסוגל להצביע על איברים ששמם צוין על ידי מבוגר.
    לדוגמה: "הראה לי את העורף/הברכיים/ המותניים" וכדומה.

מבחינה התפתחותית, תינוקות בסביבות גיל שנה מסוגלים לזהות איברים בולטים כגון: ראש, עיניים, אף, אוזניים, ידיים ורגליים, ולהצביע עליהם.

  • רמה שלישית – הילד מסוגל לשיים באופן מילולי (לקרוא בשם) את האיברים שעליהם הצביע או שבהם נגע המבוגר.
    לדוגמה: ההורה נוגע בכתפיו של הילד ושואל: "באיזה איבר אני נוגע עכשיו"? 

    מבחינה התפתחותית, ילדים בגיל שלוש אמורים לשיים איברים משניים כגון: כתפיים, מרפקים, מותניים.


מודעות לפוטנציאל התפקודי של איברי הגוף: הילד אמור לשמר בזיכרונו את אפשרויות הפעולה של כל איבר ואיבר בגוף.
לדוגמה: "אני מסוגל להניע את הזרוע לפנים, לאחור, לבצע תנועות סיבוביות, תנועות ישרות, תנועות חזקות ותנועות חלשות, תנועות מהירות ותנועות איטיות.

מודעות לגבולות ולנפח שהגוף תופס במרחב: חשוב שהילד יפתח מודעות זו במצבים שונים כגון: עמידה, ישיבה, זחילה ותנועה במרחב באופן כללי.
מודעות זו תורמת לשטף התנועות ולתנועה בטוחה יותר ללא היתקלויות ונפילות.

מודעות לצידיות: הכוונה היא לתפיסה המתפתחת אצל הילד על כך שהאדם הוא יצור דו צדדי – עם צד ימני וצד שמאלי. עד גיל שלוש, לערך, הילד מודע לכך שהגוף בנוי משתי עיניים, שתי זרועות, שתי רגליים וכדומה, אך עדיין אין ביכולתו לזהות איזה מהאיברים הם ימניים ואיזה הם שמאליים.

מבחינה התפתחותית, מצופה מילדים כי מגיל שלוש וחצי הם יפנימו את נושא הצידיות ויזהו היכן בגופם נמצא צד ימין והיכן נמצא צד שמאל. 

התפתחות זו תלויה בעיקר בהתנסות בתיווכם של מבוגרים!
הפנמת הצידיות היא בסיס חשוב לתפיסת הכיוונים שמחוץ לגוף והיא חשובה להבנת הוראות כגון: "פנה שמאלה ברחוב השני", וכן לרכישת מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון.

קשיים שעלולים להיווצר עקב חוסר מודעות לגוף:

  • הילד מציג קושי בהתארגנות במרחב ובתיאום תנועותיו: מציג סרבול בתנועה, נתקל בדבר מה לעיתים קרובות, נופל.
  • מציג קושי בלבוש ובהתאמת הנעליים לרגל ימין ולרגל שמאל.
  • מציג קושי בביצוע מיומנויות הריצה, הזריקה, הדילוג וכדומה.
  • מציג קושי בוויסות כוח בעת משחק, בציור, באכילה.

מה ניתן לעשות וכיצד לפתח את נושא הידע? 

תרומה סביבתית – ההורים והגננות הם הדמויות הדומיננטיות האחראיות לפיתוח המודעות הגופנית של הילד בגיל הרך. חשוב כי הילד ייחשף להתנסויות תנועתיות מגוונות בליווי תיאור מילולי של התנסויות אלה על ידי מבוגר.  

אם ההכוונה והחשיפה נכונות והילד לומד כראוי את הנושא יש להמשיך בדרך זו!
אם קיים קושי באחת הדוגמאות שהובאו יש להיוועץ עם איש מקצוע בתחום על מנת לאתר את הבעיה, וללמוד לפתח את התחום הזה כדי למנוע קושי בתחומים נוספים, ביניהם: תנועה במרחב, מיומנויות כדור, משחקים מגוונים.
חוסר יכולת בתחומים אלה עלול לגרום לילד לחוסר אמון בעצמו וביכולותיו, לדימוי עצמי נמוך ולקושי חברתי .

חשוב להדגיש: אלו הן דוגמאות שמובאות רק כהנחה כללית לחשד לחוסר מודעות לגוף. אין להגדיר על סמך דוגמאות אלו קיום קושי מסוים ללא אבחנה של איש מקצוע הבקיא בנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *